Sunday, August 30, 2020

בחזה מידע על ריאות שמאל וימין

בחזה מידע על ריאות שמאל וימין

הסימפונות העיקריים או הראשונים נכנסים לריאות בטבור ומתחילים בתחילה לסימפונות משניים המכונים הסמפונות הלובולריים, ותפקידם לספק לכל ריאה של האוויר אוויר. ואז הסימפונות לובולה מסתעפות לסימפונות שלישוניות המכונות ברונכוסקופיות קטעיות, והסימפונות הללו מספקים את החלוקה הרחוקה ביותר של אונות הריאה הידועות כקטעי ברונכופולמונרית. הטבלה הסמוכה מציגה את חתך הריאות השמאלי והימני. לאנטומיה סגמנטית יש יתרון קליני לאיתור תהליכים פתולוגיים בריאות. מכיוון שכל יצירה מייצגת יחידה נפרדת הניתנת להסרה בניתוח מבלי להשפיע ברצינות על הרקמה הסובבת אותה.
הריאה הימנית
לריאה הימנית יש יותר אונות וחתכים בריאה השמאלית בנפרד. הריאה הימנית מחולקת לשלוש אונות: עליונה, אמצעית ותחתונה, על ידי שתי חריצים: מוטה ואופקית. הפיסורה לרוחב (שהיא העליונה) מפרידה בין האונות העליונות והאמצעיות. הפיסורה לרוחב מתחילה בפיסול האלכסוני (התחתון) בסמוך לקצה האחורי של הריאה ונמתחת אופקית לקדמתו וחוצה את הקצה הקדמי ברמה של הקצה האימהי של הסחוס הרביעי של בעל החיים, ועל המשטח המדיאלי הוא עשוי לחזור לטבור.
הפיסורה האלכסונית (האופקית) מפרידה בין האונות העליונות והאמצעיות והיא תואמת בערך את הפיסורה האלכסונית שבריאה השמאלית.
המשטח המדיאלי של הריאה הימנית מצופה במספר מבנים סמוכים. כשהלב נשען על חלק מהריאה ומשאיר רושם שנקרא רושם לב. מעל טבור הריאה יש סולק מקושת של הווריד האינדיבידואלי, ומעל זה יש סולק רחב של הווריד הנבירה המעולה ועורק הווריד הברכיאלי, ומאחורי ובסמוך לראש הריאה יש סולק של עורק הברכיאלית האנכי. יש גם חריץ של הוושט מאחורי הטבור והרצועה הריאה, ובסמוך לתחתית החריץ בוושט יש חריץ עמוק יותר לקאווה הוונה הנחותה לפני הכניסה ללב.
ריאה שמאלית
הריאה השמאלית מחולקת לשתי אונות: העליונה והתחתונה, על ידי חתך אלכסוני המשתרע משטח הצלעות למשטח המדיאלי של הריאה מעל ומתחת לטבור. הריאה השמאלית, בניגוד לריאה הימנית, אינה בעלת אונה אמצעית, אך היא בעלת תכונה דומה והיא חלק מהאונה העליונה, הנקראת הלשון, שפירושה הלשון הקטנה. הליזין בצד שמאל משמש כמקבילה אנטומית לאונה האמצעית בריאה הימנית, שכן אזורי הגרון בריאה השמאלית והאונה האמצעית בריאה הימנית עשויים להיות נתונים לזיהום דומה או סיבוכים אנטומיים דומים. ישנם שני ברונכיות ריאתיות של הלשון: העליונה והתחתונה.
על פני השטח המדיאליים של הריאה השמאלית יש רושם לב גדול, שעליו נשען הלב, והוא עמוק וגדול יותר מהתרשמות הלב על הריאה הימנית, שכן הלב בדרך כלל פונה שמאלה.
גם על המשטח המדיאלי וממש מעל הטבור, יש חריץ מעוקל ברור לקשת אבי העורקים וחריץ מתחתיו לאבי העורקים היורד. העורק התת-סקלבי, ענף קשת אבי העורקים, שוכן על סולק מהקשת ועד לראש הריאה. יש חריץ פחות כואב עמוק מול העורק הקודם ובסמוך לקצה הריאה, בו מאוכלס הוריד הברכיאלי האנכי. יתכן כי יש רושם רדוד של הוושט בבסיס הריאה
הריאות הן חלק מדרכי הנשימה התחתונות, ודרכי הנשימה הסימפונות מתקבלות לאחר הניתוח שלהם מהקנה הנשימה. הריאות כוללות את דרכי הנשימה הסימפונות המסתיימות באמצעות alveoli וכוללות גם רקמות ריאה, ורידים, עורקים, עצבים וכלי לימפה.
דרכי הנשימה התחתונות, כולל קנה הנשימה, הסמפונות והסימפונות, מרופדות באפיתל נשימתי. אפיתל זה הוא אפיתל מצופה, שזור בתאים ספיגה המייצרים ריר, ותאי ריריים המבצעים דמיון לפעולות הפרמטריות. בקנה הנשימה יש גם טבעות סחוס לא שלמות בקנה הנשימה, וצלחות סחוסות בסמפונות הקטנות יותר, השומרת על דרכי הנשימה תמיד פתוחות. הסימפונות קטנים מכדי שתתממש במעטפות, ולכן הקירות שלהם עשויים שרירים חלקים, וכאשר הסימפונות מתכווצים יותר (כלומר מסועפים יותר), הקירות שלהם הופכים לאפיתל בלבד. דרכי הנשימה מסתיימות בתוך האונות, שכן כל לובולה מורכבת מסימפונות נשימה המסתעפים לצינורות alveolar ושקיות alveolar, אשר בתורם מחולקים ל alveoli.
תאי אפיתל בכל דרכי הנשימה מפרישים נוזל אפיתל מרופד בחוזקה ובעל מבנה מובנה, המשמש לקביעת כי ציצית האפיתל מפנה את דרכי הנשימה מריר.
האלוויאולים מורכבים משני סוגים של תאים, התאים האלוואולריים והפגוציטים האלוהולאריים, המכונים תאי האבק. תאים אלווולאריים מסווגים עוד יותר לשני סוגים: תאים אלווארארים I ותאים אלווולארים II (הידועים גם בשם תאי ריאה). שני הדפוסים הקודמים יוצרים את קירות האלבולי ואת המחסומים בין האלווולים השונים. תאי סוג I הם 95% מהשטח של כל alveoli ותאים אלה הם שטוחים, ואילו תאים מסוג II הם בצורת אשכולות בזוויות alveoli שהם מעוקבים. למרות האמור לעיל, היחס בין תאים מסוג I לתאי II הוא בערך 1: 1 או 4: 6.
תאי מסוג I הם תאי אפיתל שטוחים המרכיבים את מבנה הדופן האליאולרי. לתאים אלה יש קירות דקים אשר הופכים אותם להחלפת גז קלה. תאים אלה תורמים גם להיווצרות המכשול האליאולרי, המפריד בין כל אלוואולרי לשני, שם המכשול מורכב מאפיתל בטנה החולק את ממברנות הבסיס. תאי מסוג I אינם מסוגלים להתחלק, אך מסתמכים על בידול המתחיל בתאי סוג II.

No comments:

Post a Comment